מלחמת העכברוש והנחש
מאת פנחס שדה

וַיְדַדֶה הָעַכְבְּרוֹשׁ בַּחֹשֶׁךְ, כְּדַד קָטָן. מִבֵּין הַשִׂיחִים הֵגִיחַ
וַיֶחֱצֶה אֶת שְׁבִיל הֶחָצָץ, וּלְתוֹךְ הָעֵשֶׂב, לַחֹשֶׁךְ.
אוֹ אוּלַי קִפּוֹד הוּא אוֹ גִבְעַת קָט. וּמִמַעַל הַגִבְעָה
הַגְדוֹלָה, גַבְנוּנִית, וּבְרוֹשׁ מִזְדַקֵר מֵרֹאשָׁה אֶל עֻמַת
קַו הָרָקִיעַ הַחִוֵר. עֲלָטָה. עַתָה אַיֵהוּ? חֶרְמֵשׁ הַיָרֵחַ
כְּמֻגְלָה עִם דָם. מֵאֲחוֹרֵי קִירוֹת לְבָנִים יָנוּמוּ חַבְרֵי הַקִבּוּץ.
מָחָר יוֹם מְלָאכָה. נוּמוּ הַחֲבֵרִים. עַלְווֹת וְצַמָרוֹת יִדוֹדוּן
בָּעֲלָטָה. אַךְ הִנֵה טִפּוֹת גֶשֶׁם. הוֹ הַשָׁמַיִם וּשְׁמֵי-הַשָמַיִם,
חֹשֶׁךְ וְחִוָרוֹן בְּלוּלִים. מְעַט חַיִים טוֹב מֵהֵעָדֵר חַיִים בִּכְלָל.
הַחִדָלוֹן הַהוּא. הָאֲבַדוֹן. הַהִתְפּוֹרְרוּת. הָרִקָבוֹן. אִי-הַיְדִיעָה מָה.
כֹּה עַתָה שָׂרִי פַיֵירְשְׁטַיין בְּבֵית-הַקְבָרוֹת הַלֵילִי בְּפֶתַח-תִקְוָה.
אֲבָל הַחֲשֵׁכַה כָּאן. הַחֲשֵׁכָה. לְעִתִים רְחוֹקוֹת בְּחַיֵיךָ אַתָה מַבְחִין
בַּחֲשֵׁכָה כָּזֹאת בְּמַה שֶׁקָרוּי הָעוֹלָם הַזֶה. (בְּמַה שֶׁהוּא, כַּנִרְאֶה,
הָעוֹלָם הַזֶה?) אֵין זֹאת אֶלָא כִּי זֶה מַה שֶׁרָאָה פַּסְקָל,
עַל זֶה דִבֵּר. הַאִם הָיִיתָ מַאֲמִין שֶׁתִהְיֶה עֵד לְכָךְ
דַוְקָא בְּפִנַת-חֶמֶד זוֹ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה כְּפָר
יַלְדוּתְךָ. שֶׁאָהַבְתָ. גְבָעוֹת הָרוֹת בַּמַאְפֵּלְיָה. הַסוּסִים הַשְׁחוֹרִים שֶׁל הַיָקִינְתוֹן
רוֹקְעִים מִתַחַת לָאֲדַמָה, מְבַקְשִׁים לָצֵאת. מַה שֶׁיֵשׁ לִי לוֹמַר לְךָ, פִּנְחָס,
הוּא שֶׁהַדְבָרִים קָשִׁים. וְזֹאת אֲנִי אוֹמֵר לְךָ.
מֵעַל הַשְׁרָכִים יָנוּעַ הַקִיקָיוֹן הַקָטָן. מֵעַל הַשָׂדוֹת
יְרַצְדוּ בְּאֵין קוֹל. מַה תְרַצְדוּן בְּרָקִים מֵעַל הַשָׂדוֹת הַחֲרוּשִׁים?
וְהִנֵה קוֹל הֲמוֹן גֶשֶׁם מַיִם יוֹרְדִים בָּעֲלַטָה חוֹבְטִים נִתָכִים
מַיִם רַבִּים בָּרוּח לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַׁחַר הַחִוֵר.

---

נדפס לראשונה ב"פרוזה" 44-46, ינואר-מרץ 1981

באתר: 15.11.2004 | עודכן: 15.11.2004