פְרִידְרִיךְ הֶלְדֶרְלִין קוֹרֵא מִשִׁירָיוְ
מאת פנחס שדה
עֵת מְשׁוֹרֵר הַשֶׁמֶשׁ, הַזָהָב,
בַּחֹשֶךְ יָשַׁב, בְּבֵית הַנַגָר מַר צִימֶר,
אָדָם-אוֹרֵחַ, בְּיָדוֹ חוֹבֶרֶת שִׁירֵי הַמְשׁוֹרֵר, בָּא.
אִישִׁי מְאֹד יָקָר, הַאִם תוֹאִיל
(וְלוּ אַךְ שְׁנַיִם עַמוּדִים, שְׁלֹשָה) בְּאֹזֶן מוֹקִירְךָ לִקְרֹא?
מִבַּעַד לַחַלוֹן הַשֶׁמֶשׁ, הַזָהָב,
נוֹטָה לִשְׁקֹעַ, אֲדֻמוֹת.
עִם אַגָסִים צְהֻבִּים
וְשׁוֹפַעַת וַרְדֵי-בָּר
תְלוּיָה הָאָרֶץ בָּאֲגַם.
"עִם אַגָסִים צְהֻבִּים
וְשׁוֹפַעַת וַרְדֵי-בָּר
תְלוּיָה הָאָרֶץ בָּאֲגַם,
אַתֶם בַּרְבּוּרֵי-חֵן,
וְשִׁכּוֹרֵי-נְשִׁיקוֹת
רֹאשְׁכֶם תִטְבֹּלוּ
בַּמַיִם צְלוּלֵי-הַקֹדֶשׁ.
אִישִׁי מְאֹד נִכְבָּד, הַאִם רָאִיתָ?
כָּאן נְקֻדָה רוֹאוֹת עֵינַי. קְטַנָה כֹּה, עֲגֻלָה..."
אֶת מַחְבַּרְתוֹ סָגַר, מַחֲרִישׁ. לְאַט
שׁוֹקְעָה הַשֶׁמֶשׁ. עֶרֶב רַד. בְּטִיבִּינְגֶן, בַּחֹשֶךְ, בַּתוּגָה.
נדפס לראשונה ב"פרוזה" 4-5, 6.5.1976.
נכלל בספר "אל שתי נערות נכבדות", פנחס שדה © הוצאת שוקן 1977.
| הערות |
באשר לשירי "פרדריך הלדרלין קורא משריו", המיוסד על מקרה ריאלי בחייו של הלדרלין באחת משנותיו האחרונות, עת התגורר נידח ונשכח בביתו של הנגר מר צימר בטיבינגן, הרי במקור הביוגרפי בו מצאתי את גרעין הסיפור לא נאמר מה היה השיר שקרא המשורר, ואני בחרתי לצטט מתוך "מחצית החיים" (פנחס שדה, הערות, "אל שתי נערות נכבדות").
פנחס שדה: ... זאת אפוא כתבתי בספר, וכעין מחווה למשורר שהיה נערץ עלי כל השנים, אותו משורר אשר דיוקנו - על-פי תמונה שנותרה אחריו - היה כדיוקן מלאך, ואשר יושב היה שנים רבות גלמוד ונשכח בחדר שכוּר בדירתו של נגר בעיר טיבינגן, על חוף נהר הנקאר, ואשר פתח את שירו המופלא במלים "עם אגסים צהובים ושפע ורדי-בר תלויה הארץ באגם", כעין מחווה צנוע ממרחקי הזמן והמקום לדמות זו המקודשת בעיני קראתי לספרי בשם "ספר האגסים הצהובים"...
|
ראיון, 1986 |
| קישורים |
מחצית החיים - מאת פרידריך הלדרלין, תרגום פנחס שדה
באתר: 25.9.2003 | עודכן: 15.11.2004
