ספרים
הספרים |
בחתימתו,
בעריכתו,
בשמות-עט,
קשורים,
אודות,
כוללים,
סמויים,
מתורגמים
ספרים | בשמות-עת
הספרים "הלא רשמיים" (בעיקר ספרי ילדים ונוער), שנחתמו בפסבדונים שונים; שדה התכחש לקיומם
העובדה ששמי מופיע ליד הפסבדונים בספריה שבה חיפשת, מעידה רק על טמטומו של הספרן שם, לא יותר. אני רעבתי ללחם פשוטו כמשמעו, ונאלצתי לכתוב ספרי ילדים כדי לאכול, וברור כי לא יכולתי לחתום עליהם בשמי... לגבי הספר שבכתיבתו חטאתי, אולי זו ההזדמנות לבקש את סליחתו של טרזן, אם אכן חטאתי ולא עמדתי בסטנדרט הראוי. אני משוחח איתך בכנות מוחלטת ובהתנצלות למרות שאיני חייב התנצלות לאיש. אבל טרזן היה דבר תמים מאוד, נקי. אם שימחתי את הקורא, אם הילד שכח לכמה דקות את הצרות בבית, הרי שזהו דבר תמים לגמרי, כמו טיול בחיק הטבע או אכילת תפוח זהב.
פנחס שדה | ראיון לאיתן בר-יוסף
ידידי
התוכן: אל המאדים ובחזרה; אישי מופת; מספורי דן הגזמן;
סיפורים דן אורן (פנחס שדה) ציורים: אלישבע נדל-לנדאו, הוצאת אחיאסף, 1959
הדברים שיסופרו להן הם סודיים ביותר. בעל היומן הוא יגאל. את שם משפחתו אסור לי לגלות. הסיבה: מרגלים של האויב עלולים לחטוף אותו על-מנת לחקרו ולסחוט ממנו ידיעות. אילו ידיעות, תשאלו? ובכן, עד כמה שידוע לי, יגאל הוא הנער היחיד - האדם היחיד על פני כדור הארץ - שטס בצלחת מעופפת והגיע אל המאדים.
פנחס שדה | פתיחה
מבחר הספור הארופאי
בעריכת דן אורן (פנחס שדה); התרגום בידי מתרגמים רבים (כולל פנחס שדה), הוצאת הדר, תשי"ט 1959
ספר זה מכנס בתוכו סיפורים אשר מקומות-התרחשותם הם ערים באירופה. קופנהאגן, דאבלין, פריס, וינה, אודיסה... ערים כה שונות אחת מרעותה! לכל אחת פניה שלה, אזורה-הגיאוגרפי שלה, אוירתה, אוכלוסייתה, ההיסטוריה שלה! כל אחת ואחת מהן היא עולם מיוחד ופנים מיוחדות לה: לונדון הכבירה והערפילית, פריס העליזה, אודיסה הימית, שוטוקהולם המושלגת... אך לא רק זאת: גם לכל עיר ועיר כשהיא לעצמה אלף פנים ואלף זויות שמהן אפשר לראותה. ישנן אלף לונדון, אלף רומא, אלף מוסקבה.
פנחס שדה | מלות הקדמה אחדות
נער הייתי
ספור מאת ש' פנחס (פנחס שדה); ציורים: זיוה, הוצאת קרית-ספר, תש"ך 1960
קורא יקר, זהו סיפור על ימות הילדות. חפץ הייתי כי יהא זה סיפור עליז; אך לא כן הוא. רק מעט יש בו מן העליז, ורב בו האופל. אפס, הן כל מה שהיה, ואף אם עגום ואפל הוא, יקר במדה שווה. כמו שהשמש הנצחית שופכת את קרני אורה על העשבים ועל האבנים כאחד, על הרשעים ועל הצדיקים ללא הבדל. כך האדם שולח את קרני הזכרון אל עבר כל מה שהיה בילדות - אל הטוב ואל הרע כאחד, אל העגום ואל העליז ללא הבדל. ובכן, אפתח בספורי.
פנחס שדה | פתיח
אידה
ספור מאת ש' פנחס (פנחס שדה), הוצאת קרית ספר, 1961
קורא יקר, הספר הזה, שאני מביא לבית-הדפוס, הוא סיפורה של הנערה אידה. אם קראת את הסיפור "נער הייתי" הרי יודע אתה מיהי אידה: היא הנערה שפגש רפאל, גיבור הספר ההוא, בפנימיה, עמה התידד, אליה נמשך לבו, ואותה אהב. ולבסוף נפרד מעליה, הרחיק לנדוד, ולא חזר עוד לראותה.
מזלנו שפר ממזלו: אנחנו נשוב עכשיו ונפגשנה, אף נשמע את ספור חייה, כפי שהיא עצמה מספרת אותו. כיצד הגיע ספור זה לידי? שאלה זו נניח באין מענה.
פנחס שדה | פתיח
טרזן ותעלומת האטום
ספור מאת יריב אמציה (פנחס שדה); ציורים: חנה אדולפי, הוצאת עמיחי, תשכ"ב 1962
הבט, אין לי שום יחס לטרזן, וגם כשהייתי ילד הוא לא היה גיבור שלי. יהודי שמרחף באוויר ושואג לא תפס אותי. אני העדפתי את הבלשים בפרוטה שמכרו אז. טרזן היה בתחום השרירים, וזה לא כל כך הרשים אותי. אני אפילו לא זוכר אם ראיתי סרט שלו. העובדה ששמי מופיע ליד הפסבדונים בספריה שבה חיפשת, מעידה רק על טמטומו של הספרן שם, לא יותר. אני רעבתי ללחם פשוטו כמשמעו, ונאלצתי לכתוב ספרי ילדים כדי לאכול, וברור כי לא יכולתי לחתום עליהם בשמי.
פנחס שדה | בראיון לאיתן בר-יוסף
קישורים | טרזן ותעלומת האטום - מאת אלי אשד
הגנב; מטמון הזהב של ששונקין הזקן
ש' פנחס (פנחס שדה); רישומים: אורה איתן, הוצאת עם עובד, תשכ"ד 1964
'אבא מהורהר ואינו שומע', חשב מתי בלבו. ובאמת, קשה היה לשמוע: הסערה גברה מרגע לרגע, אשדות מים נשפכו ארצה, והרוח שרקה בעצים כתזמורת צבאית שלמה. מבעד לחלון אפשר היה לראות את הירח כשהוא מגיח לרגעים מתוך קרעי-העננים והוא רץ, רץ, רץ כאילו רודפים אחריו שדים ומבקשים לשחוט אותו. פנחס שדה | פתיחה
הערה: הספר "הגנב" נדפס במהדורה חדשה, והפעם בחתימת פנחס שדה; יצא לאור בהוצאת כרטא, בשנת 1988.
קישורים |
הגנב: שני סיפורים על יתמות ובדידות - מאת אורי קציר
שי לנוער
אנתולוגיה כללית: ספרות, מדע, אמנות, יהדות, אנשי מופת, ארצות ועמים, שעשועי חברה
ליקטו וערכו יריב אמציה (פנחס שדה), יעקב אבישי, הוצאת מ' מזרחי, 1965
אך הירקליטאס החליט לוותר על זכותו וסירב להיות כוהן במקדש. מדוע? כי היו לו דעות עצמאיות, והן עמדו בניגוד חריף לכל צורות הפולחן המקובל - לקורבנות, לתהלוכות, וכדומה. הוא היה אדם הוגה, שרצה לחיות בדד ולהעמיק-חשוב, ולא רצה להסתגל לחיי ההמון. הוא התייחס בכלל בשאט-נפש לכל מה שקשור בחיי-ציבור ובפוליטיקה, ואהב להתכנס בפינה מבודדת שבמקדש ארטאמיס ולהרהר.
פנחס שדה | חכמתו העמוקה של הירקליטס "האפל"
החיפוש אחרי האב האבוד
ספור תעלומה והרפתקאות מאת יריב אמציה (פנחס שדה), הוצאת י' שמעוני, תשכ"ז 1967
קורא משכיל! סיפור זה, אף כי תחילתו פשוטה למדי, הנה בהמשכו הוא הולך ונעשה מסובך ומוזר למדי ובכל זאת אוכל להבטיחך - בלי פיקפוק - כי סופו יהיה טוב למדי. הצדיקים יבואו על שכרם והרשעים יבואו על עונשם: אך עד שנגיע לאותה שעה מבורכת, עבור נעבור, אתה, קורא משכיל, ואנוכי, דרך מקרים והרפתקאות שונים ולפעמים גם משונים.
ובנתיים הרשני, קורא משכיל, להפרד ממך באחולי בריאות ותאבון! שלך בידידות, המחבר הצנוע.
פנחס שדה | הפתיח
תעלומת הנרדף על לא עוול בכפו
מאת אמציה יריב (פנחס שדה), הוצאת י' שמעוני, תשכ"ז 1967
גר אני במושבה קטנה אחת שבשרון. במושבה שלנו לא מתרחשים שום מאורעות היצאים מגדר הרגיל, שום שערוריות, שום פשעים... וכך, אפוא, חולפים אצלנו החיים בשובה ונחת, אם כי גם בשעמום. במקום צעקות "גנב! גנב!" שומעים אנו ציוץ צפורים; במקום הצבע האדום של שלטי-ניאון רואים אנו את הצבע הירוק של הפרדסים שמסביב; ובמקום שוטרים, העומדים בפנות-סתר ואורבים לפושעים, אפשר לראות אצלנו רק איזו צפרדע, הרובצת, עצלה ומנומנת, על שפת שלולית או בצל שיח, ואורבת לזבובים. ומכאן יבין הקורא הנכבד מה גדולים היו התדהמה וסערת-הרוח כאשר ארע במושבתנו מקרה-התעלומה, דהינו מקרה העלמו של המורה לטבע...
פנחס שדה | הפתיח
פנינים לילד
מחרזת ספורים ואגדות, אנשי מופת ומעשי מופת, אמנים דגולים ויצירותיהם, פלאי מדע וטבע, חגי ישראל ומועדיו,פתגמי-חכמה ושעשועים
לקט ועיבד יריב אמציה (פנחס שדה), הוצאת מ' מזרחי, 1971
הרי זה גן-העדן, אותו גן-עדן שאבד לנו, אנשי התרבות!" אמר בליבו, והתמסר בהתלהבותו לציור אותו גן-עדן. בסגנון אישי מיוחד במינו, בצבעים לוהטים ונפלאים, ציר את נופו של האי, את ההרים, היערות, והנהרות, את הנשים ילידות-הטבע, את האלילים. היו אלו יצירות נהדרות, אשר בני דורו לא ידעו להעריכן כפי ערכן, אך ברבות-הימים נתפרסמו בעולם ועשו לגוגן שם עולם.
פנחס שדה | גוגן - הציר שביקש להתמזג עם הטבע
פנינים לנער: אנתולוגיה כללית חדשה
ליקט וכתב יריב אמציה (פנחס שדה), הוצאת מ' מזרחי, 1972
התוכן: עידן החלל, ספרות, אמנות, טכנולוגיה, מורשה, מולדת, לימודים, בריאות, שעשועים
פרטים, כשיהיו...
|