פנחס שדה יזכר בזכות כמה שירים צלולים, נפלאים, שכתב; בשל כך שקירב אלינו את סיפורי הבעש"ט ואת יצירותיו של רבי נחמן מברצלב; ואפשר שיזכר גם הודות ל"החיים כמשל", למרות שערכו של הרומן הזה ניפחת בחלוף השנים.

"החיים כמשל" היה חשוב מאוד לגבי דור הקוראים, שהגיעו לבגרות בתחילת שנות ה-60. היו בו נימות מיסטיות ומתירנות מינית, חידושים מפליגים בספרות הריאליסטית והפורטינית, שנכתבה על-ידי בני דורו של שדה. חשוב מזה: ה"אני" ב"החיים כמשל" סילק את ה"אנחנו". קולו של היחיד החריש את קולו של הקולקטיב.

באורחות חייו, וגם במיטב יצירתו, גילם שדה את האידיאל הרומנטי של האמן: בודד ומתבודד, מיוסר ומייסר, עני ואביון, מתירן מיני המעלה את האהבה הגופנית לגבהים מיסטיים.

כדי "לגלם" משהו לנוכח העין הציבורית, יש צורך בסיועם של אמצעי תקשורת המוניים, ואנחנו אהבנו את התפקיד ששדה כה היטיב למלא. אהבנו את אהבותיו, שאותם הקפיד לבחור מבין קהל הנשים הרגישות והמעורערות, ואשר בהן השתמש לצרכים ספרותיים; אהבנו את חריגותו הגופנית (הוא היה כמעט ננס); אהבנו לשמוע על קירבתו לאלוהים, שאת קולו המתוק, כך סיפר פעם בטלוויזיה, שמע יותר מפעם אחת.

את התיעוב שרחש לאמצעי התקשורת ההמוניים טרח מאוד לפרסם באמצעי התקשורת ההמוניים. מספר הראינות שהעניק למקומונים, כלי הביטוי המובהק של נינווה החטאה, רבים כמספר הראיונות של איזה בדרן שוחר פרסום, מאלה שהאיש פנחס כה שנא. בוודאי אין זה מקרה, שביטוייו הפומביים האחרונים הוקלטו על ערש מותו ושודרו בתוכניתו של גבי גזית.

אחד מסיפרי שיריו האחרונים נפתח בשיר קצרצר, שנקרא, "על נערה מעמק חפר, שניגשה אלי אך לא אמרה את שמה". וזה דבר השיר: "יופי כיופייך לא ראיתי מימי. מי את? אולי אקראך בשם מוות. / לו באת ואמרת לי: 'אני המוות', הייתי הולך עימך בשמחה".
יפה, אבל שיקרי. כשמר המוות הודיע לפנחס על פגישתם הקרבה, הוא התקוטט איתו ושגה באשליות, כדוגמת אשליותיו של "יסורי איוב" במחזהו של חנוך לוין. עוד מעט חיים, עוד מעט חיים. ככל שהתקרב ליום מותו, סילק מספרייתו ומתודעתו את האותות למיסטיקה הנוצרית שבה שגה בשנים קודמות, והפך למאמין מהטיפוס החסידי. במצוקתו שיגר שליח לקיברו של רבי נחמן מברצלב בעיר אומן, כדי שיתפלל למענו, והיה בטוח שתפילתו תעלה השמימה ישר לאוזניו של החרש האלוקי.
"הוא היה שקרן גדול", אמרתי לחבר חכם, והחבר החכם השיר כראוי: "רק אם אתה חושב שהחיים הם עניין פשוט".

---

ידיעות אחרונות | 30.1.1994

| קישורים |
ירון לונדון - איש תקשורת:
עיתונאי ב"ידיעות אחרונות"
מנחה תוכניות טלביזיה
עוד באתר: המוות כמשל - ראיון עם פנחס שדה

באתר: 29.1.2004 | עודכן: 18.12.2004