מה חדש? 50 שנה לכתיבת "החיים כמשל" בקרוב!

[1944] "הדבר תלוי במדת האמת הצפונה בדברים" - פרסום ראשון !
בחודש תשרי תש"ה [בין חודש ספטמבר לאוקטובר שנת 1944] ערך נער, כבן 15, את "חברתנו" - עלון חברת הנוער בקיבוץ שריד. פנחס פלדמן קראו לנער, וכך, בין היתר כתב: "צריך שדיבורנו יהיה הולם את חיינו. הדיבור צריך להיות שקט; נאמר במתינות... אולי נתרגל פעם להתאסף בשעת הפנאי, בערבים, ולשיר... וצריך שבכל הזדמנות, ולא רק לאחר מסיבה, נתאסף לשם ריקוד...". ומן המשפטים האלה ניתן כבר לזהות, ללא שום קושי, את מי שהפך תוך שנים אחדות לפנחס שדה. פרסום ראשון! אחרי שישים שנה...

[1986] הפר המגחך, הנוצות הבוכות, האדם הפנימי - פנחס שדה
ואולם מה נדירה בשירה בת-זמננו היא היכולת לרַגֵש. היכולת ליצור הזדהות, רטט, קתרזיס. זו סגולה שהיתה אי-פעם נחלתם של מיסטֶריות קדושות, הימנונות דתיים, ליריקה רומנטית בשיאיה. לרַגֵש על-ידי כך שהשיר, תחת שיגבב מלים לרוב ריקות ולעתים מתוחכמות, ידבר אל האדם בשפתו הייחודית של השיר, שפה שמעבר למלים כשלעצמן, בשפה של חיים, של מוסיקה, של קינה, של ריקוד, של חלום, של חידה.

---

[1990] מחשבות אחדות - מאת פנחס שדה
הימים הבאים, השנים הבאות, יהיו, מן הסתם, העידן האוניברסאלי של מדיח-הכלים, המסעדה היוקרתית, מינהל-העסקים, סידרת-הטלוויזיה המטומטמת, וכמו בבומביי ובניו-יורק היום כן גם בבודפשט ובלנינגראד מחר אולי יתגוללו אנשים ונשים על המדרכות, קופאים, רעבים וחולים, ורואיהם לא ינידו עפעף. זה איננו, כמובן, "קץ ההיסטוריה". בעוד חמישים או שבעים שנה יקומו, מן הסתם, נביאים חדשים.

קבצי תיעוד | עשר שנים למותו, תיק חבצלת, יהודית שדה, על מצבו של האדם